כשחושבים על הדולומיטים, קל לדמיין פסגות מושלגות, מסלולי סקי ורכבלים עמוסים בחורף. אבל דווקא בחודשי הקיץ מתגלה צד אחר לחלוטין של אחד האזורים המרשימים באיטליה: מרחבים ירוקים, כרי דשא אלפיניים, שבילי הליכה בין הרים דרמטיים, אגמים צלולים, בקתות הרים ונופש שמצליח לשלב פעילות עם שקט אמיתי.

הדולומיטים בקיץ מתאימים לא רק למטפסים או למטיילים מנוסים. אפשר לבנות כאן חופשה רגועה מאוד, עם הליכות קצרות, רכבלים, ארוחות בבקתות הרים, מלונות מפנקים והמון זמן פשוט לעצור מול הנוף.

לא רק סקי – הקיץ משנה את הדולומיטים לחלוטין

לאחר שהשלג מפשיר, עמקי הדולומיטים והאזורים הגבוהים מקבלים מראה אחר לגמרי. המסלולים נפתחים להולכי רגל, המדרונות הופכים ירוקים והרכבלים מאפשרים להגיע לנקודות תצפית גבוהות בלי להתמודד בהכרח עם טיפוס ארוך.

זה בדיוק הקסם של האזור: אפשר לבחור בכל יום את רמת המאמץ שמתאימה לכם.

יום אחד יכול לכלול מסלול הליכה של כמה שעות בין הפסגות, ולמחרת אפשר לעלות ברכבל, ללכת בשביל נוח, לעצור לארוחת צהריים מול ההרים ולחזור למלון אחר הצהריים.

רבים מהרכבלים באזור פועלים בעונת הקיץ החל מיוני ועד סוף ספטמבר או תחילת אוקטובר, אך התאריכים משתנים משנה לשנה וממתקן למתקן, ולכן חשוב לבדוק את שעות הפעילות לפני היציאה למסלול.

כרי הדשא והפריחה האלפינית

אחד המראות היפים ביותר בקיץ הוא המעבר מהפסגות הסלעיות אל כרי הדשא שמתחתיהן.

אזור Alpe di Siusi הוא דוגמה מצוינת לכך. המרחבים הירוקים נפרשים מול רכסי ההרים המשוננים ויוצרים את אותו נוף אלפיני שכמעט נראה לא אמיתי.

תקופת הפריחה משתנה בהתאם לגובה, לכמות השלג בחורף ולקצב הפשרת השלגים. פריחת האביב מתחילה בחלק מהאזורים כבר במאי, בעוד שבגובה ניתן למצוא מגוון פרחים אלפיניים גם בהמשך העונה. לכן מי שמגיע במיוחד בשביל הפריחה צריך להשאיר מעט גמישות בתכנון.

גם Val di Funes הוא אזור שכדאי להכניס למסלול. השילוב בין העמקים הירוקים, הכפרים הקטנים ורכס Odle ברקע הוא בדיוק מסוג המקומות שבגללם לא צריך למהר בדולומיטים.

כאן הטיול אינו מרוץ בין אטרקציות. חלק גדול מהחוויה הוא פשוט ללכת, לעצור, לשבת לכמה דקות ולהמשיך כאשר מתחשק.

מסלולי הליכה ובקתות הרים

אחד הדברים שהופכים את הדולומיטים ליעד נוח יחסית לטיולי הרים הוא רשת השבילים ובקתות ההרים, המכונות Rifugio.

בקתות כאלה נמצאות לאורך מסלולים רבים ומאפשרות לעצור לקפה, ארוחה או אפילו ללינת לילה.

מי שרוצה חוויה עמוקה יותר יכול לבחור במסלול של יומיים או שלושה ולעבור מבקתה לבקתה. אבל ממש לא חייבים להתחייב לטרק ארוך.

אפשר לבחור מסלול יומי באזור Val Gardena, Alta Badia או סביב Tre Cime di Lavaredo, להגיע לבקתה לארוחת צהריים ולחזור אחר הצהריים.

בחלק מהמסלולים ניתן לשלב רכבל בעלייה או בירידה וכך לקבל כמעט את כל הנוף בלי להפוך את היום למסע כושר.

אל תשכחו שאתם עדיין בהרים

גם ביום קיץ בהיר מזג האוויר בגובה יכול להשתנות במהירות.

בבוקר השמש יכולה להיות חזקה, בצהריים להגיע עננים ובתוך זמן קצר הטמפרטורה יכולה לרדת בצורה מורגשת. באזורים ההרריים גם סופות רעמים מקומיות בשעות אחר הצהריים אינן דבר חריג.

לכן כדאי לצאת למסלול עם נעלי הליכה טובות, שכבה חמה קלה ומעיל נגד גשם, גם אם התחזית בתחילת היום נראית מושלמת.

בהרים, כמה מאות מטרים של גובה יכולים לעשות הבדל גדול יותר ממה שנדמה.

חופשה פעילה בלי לוותר על פינוק

הדולומיטים מתאימים במיוחד למי שרוצה טבע אבל לא מחפש חופשה קשוחה.

בשנים האחרונות התפתח באזור סגנון אירוח שמשלב מלונות הרריים איכותיים עם מרכזי ספא, בריכות מחוממות, מרפסות גדולות ונוף פתוח אל ההרים.

וזה אחד השילובים הכי מוצלחים שיש באזור.

בבוקר יוצאים למסלול הליכה. בצהריים חוזרים למלון. אחר הצהריים אפשר להיכנס לסאונה, לשחות או פשוט לשבת מול ההרים עם כוס יין.

לא חייבים לבחור בין חופשת טבע לחופשת מנוחה. בדולומיטים אפשר לקבל את שתיהן באותו יום.

מפלט מהחום של הקיץ האיטלקי

יתרון נוסף של הדולומיטים הוא הגובה.

כאשר אזורים נמוכים יותר באיטליה מתמודדים עם ימים חמים מאוד בחודשים יולי ואוגוסט, בעמקים ההרריים ובאזורים הגבוהים האוויר לרוב נעים וקריר יותר, במיוחד בבוקר ובערב.

לכן אפשר לשלב את הדולומיטים כחלק מטיול רחב יותר בצפון איטליה.

כמה ימים בעיר, לאחריהם מספר ימים בהרים, ואז המשך לאזור אחר יוצרים קצב הרבה יותר נעים מאשר רצף של ערים עמוסות.

Alta Badia, Val Gardena או Cortina?

אין בסיס אחד שמתאים לכולם.

Alta Badia היא בחירה מצוינת למי שמחפש שילוב בין מסלולים, נוף, כפרים ותחושה אלפינית רגועה.

Val Gardena מתאימה מאוד למי שרוצה גישה נוחה לרכבלים ולמגוון גדול של מסלולי הליכה.

Val di Funes שקטה יותר ומתאימה למי שמחפש נוף כפרי ואווירה פחות עירונית.

Cortina d'Ampezzo היא אחת העיירות המוכרות באזור ויש סיבה לפופולריות שלה, אבל בשיא הקיץ היא יכולה להרגיש עמוסה ויקרה יותר. למי שמעדיף שקט, בהחלט כדאי לבדוק גם בסיסים קטנים יותר מסביבה.

מתי כדאי להגיע לדולומיטים?

יוני מסמן את תחילת עונת הקיץ בחלק גדול מהאזור, אם כי בגבהים מסוימים עדיין עלולים להישאר שלגים.

יולי הוא חודש מצוין לטיולים ולנוף ירוק, ובדרך כלל רוב שירותי התיירות ההרריים כבר פעילים.

אוגוסט מציע תנאים טובים לטיולים אבל הוא גם אחד החודשים העמוסים באיטליה.

ספטמבר הוא אופציה מעניינת במיוחד למי שמוכן לוותר על חלק מהפריחה בתמורה לאווירה רגועה יותר.

בכל מקרה, בדולומיטים כדאי לתת למזג האוויר מקום בתכנון. יום גשום אינו יום אבוד. אפשר להפוך אותו ליום ספא, נסיעה בין כפרים או ארוחה ארוכה במקום לנסות בכוח לבצע מסלול שתוכנן מראש.

כמה ימים כדאי להקדיש לדולומיטים?

הטעות הנפוצה היא לנסות לראות יותר מדי בזמן קצר.

שלושה לילות יכולים לתת טעימה, אבל ארבעה עד שישה לילות מאפשרים באמת להרגיש את האזור.

אם יש לכם יותר זמן, אפשר לשלב שני אזורי לינה שונים: למשל כמה לילות באזור אחד לטיולים ואחריהם מעבר לאזור אחר לחלק רגוע יותר של החופשה.

אין צורך להחליף מלון בכל ערב.

בדולומיטים המרחק בקילומטרים אינו מספר את כל הסיפור. כבישים הרריים, מעברי הרים ועצירות בלתי מתוכננות מול נוף מטורף גורמים לכל נסיעה לקחת יותר זמן ממה שנראה על המפה.

וזה לא בהכרח דבר רע.

הדולומיטים הם לא רק תוספת לטיול באיטליה

קל לבנות מסלול באיטליה סביב הערים המפורסמות ורק בסוף לנסות לדחוף יומיים בהרים.

כדאי לחשוב הפוך.

אם אתם אוהבים טבע, הליכות, נופים, אוכל טוב וקצב רגוע יותר, הדולומיטים יכולים להיות אחד החלקים המרכזיים של הטיול.

זה מקום שלא צריך לסמן בו וי על עשר אטרקציות ביום.

מספיק לבחור בסיס טוב, להשאיר מרווח בתוכנית ולתת להרים לקבוע קצת את הקצב.

לפעמים החלק הטוב ביותר של חופשה באיטליה אינו עוד כנסייה, מוזיאון או כיכר מפורסמת.

לפעמים זו פשוט מרפסת בגובה 2,000 מטר, בקתת הרים קטנה וכמה פסגות שאי אפשר להפסיק להסתכל עליהן.